רוקד ושר

~א~
פעם כשנקפתי אצבע,
והכריזו על זה מלמעלה,
אבל אני לא שמעתי.

פעם כשהגיע נסיון,
והייתי יכול לעמוד בו,
אבל אני לא חשבתי.

אז הייתי בודד ועזוב,
בעיני עצמי,
אז אבדתי כמעט בעוניי,
ביני לבין עצמי.

~מעבר~
ועכשיו כבר גיליתי,
יודע כמה טעיתי,
משליך יהבי על אלוקי,
מתנחם בשבטו, ומשענתו.

~פזמון~
ואני רוקד ושר,
בכל צרתם לו צר,
הוא יענני מן המיצר,
ישמע קולי וינחני…
בדרך הישר.

~ב~
פעם כשהייתי תינוק,
רגוע ותם וישר,
כמו שעשאני בוראי.

כשקצת אחר כך גדלתי,
ביקשתי לי חשבונות רבים,
רציתי לחוש את עצמי.

אז הייתי מסכן ועצוב,
מחמת עצמי,
אז איבדתי כמעט את כולי,
ביני לבין בוראי.

~סיום~
ועכשיו אני רוקד ושר,
הולך מאושר, בדרך הישר.

השאר תגובה